פסק הדין מדגיש את האחריות המוטלת על יורשים לפעול בשקידה ראויה לרישום זכויותיהם במקרקעין ולנקוט צעדים מידיים למניעת עסקאות בנכס עם התעוררות חשד לתרמית.
במקרה זה ייחס בית המשפט לתובעים אשם תורם בשיעור של 40% בשל שני מחדלים מרכזיים:
המחדל הראשון הוא התרשלותם באי-רישום המקרקעין על שמם במשך יותר מ-18 שנה.
בית המשפט הבהיר כי במיוחד כאשר מדובר במקרקעין ריקים, מצופה מיורש לפעול בזריזות לרישום זכויותיו. שכן בנכסים כאלה קיים סיכון מוגבר לניסיונות השתלטות דרך זיוף מסמכים והעברת הזכויות לצדדים שלישיים.
המחדל השני הוא השתהות התובעים בנקיטת הליכים משפטיים דחופים בסוף 2017, כאשר התגלה החשד לזיוף ובטרם הושלם רישום המקרקעין על שם הרוכשים הראשונים.
לתשומת ליבכם,
ליאת בן חיון